זהבית

תיאטרון רוסי\מילים ולחן: אביתר בנאי

לראות מה אני מרגיש אלייך 
כמה שבועות אחרי השיחה האחרונה 
מה אני רוצה ממך 
אני מרגיש שאת גדולה עלי 
יפה וערומה בתיאטרון רוסי 
איך שאני שונא אותך ככה 

לא היה לי טוב כשהיית איתי 
את רחוקה מלהיות קצת שקט בשבילי 

אני כועס ומקווה שתיכשלי 
שתמשיכי לרעוד ולפחד משגעון 
אמן תשארי לבד לנצח 

מה זה נקרא לא לרצות להיות איתי?
מאוד קשה פה כל הלבד הזה, אוי ואבוי לי 

יש לי לחץ באוזניים 
וסרטים כחולים בראש 
יש לי עראק ופסנתר 
ואין לי אהבה בינתיים

מדוע בחרתי בשיר זה?

בחרתי בשיר הזה בגלל שאני מעריצה את היכולת של אביתר בנאי להמיר את הכעס, האהבה, השנאה באופן ברור וחד משמעי, למוזיקה שלו. ספציפית בשיר הזה, אני אוהבת את האומץ שלו לעלות לכתב רגשות שלא מעזים: "אני כועס ומקווה שתיכשלי", "שתמשיכי לרעוד ולפחד משיגעון, "אמן תישארי לבד לנצח!.."

אביתר בנאי בועט ומקלל בתיאטרון רוסי:

ניתוח השיר:

לראות מה אני מרגיש אלייך
כמה שבועות אחרי השיחה האחרונה
מה אני רוצה ממך
בשלושת השורות הראשונות נתפס השיר כשיר של כאב וחשבון נפש. גם קולו הנערי של אביתר בנאי מחזק את התחושה ש" תיאטרון רוסי " הוא שיר געגוע מתלטף. אולם זהו בעצם תחילתו של המסע בנהר, וההתחלה היא איטית ויציבה.
אחר כך אנו מגיעים אל שלושת השורות הבאות בבית:אני מרגיש שאת גדולה עלי
יפה וערומה בתיאטרון רוסי
איך שאני שונא אותך ככהכאן כבר מתחיל הזרם לגבור והסלעים הקטנים בנהר מערערים את יציבות הסירה. אביתר בנאי רומז לנו על ביטחונו העצמי הרעוע כשהוא שר לאהובתו שהוא מרגיש שהיא גדולה עליו, יפה וערומה בתיאטרון רוסי . (פרשנויות טוענות שמדובר באפרת בן צור אשר הייתה שחקנית בתיאטרון גשר, אולם לא אכנס לכך).
ואז, בלי שום הכנה מראש, מעיף אביתר בנאי את הסירה שלנו במפל הרגש הראשון כשהוא מטיח באהובתו בצורה חדה וללא שום אפשרות לרכך את המכה:
איך שאני שונא אותך ככה !

לאחר מכן, כשהמאזין עדיין בהלם מהדברים שהטיח הרגע אביתר בנאי ללא שום מעצורים, מגיע הפזמון:
לא היה לי טוב כשהיית איתי
את רחוקה מלהיות קצת שקט בשבילי 

המוזיקה מתגברת ומחזקת את ההלם, אולם התכנים מרככים אותו מעט. הסירה מתנדנדת לכל הכיוונים בגלל הסלעים הגדולים, אולם הנהר זורם במאוזן לקראת המפל הגדול שבבית השני.

בבית השני של השיר אי אפשר עוד להחזיר את התודעה של המאזין אל השלווה שאפיינה את הבית הראשון ולכן זהו בית קצר בעל שלוש שורות בלבד:
אני כועס ומקווה שתיכשלי
שתמשיכי לרעוד ולפחד משיגעון
אמן תישארי לבד לנצח
כבר מהשורה הראשונה, כשמביע אביתר בנאי תקווה שתיכשל הוא מבהיר לנו שהוא עדיין לא נרגע. לאחר מכן זה הולך ומתגבר כשהוא ממשיך לבעוט ולקלל ומאחל לה שתמשיך לפחד משיגעון. ולבסוף, מפל הרגש האחרון, מפל שבו הסירה כמעט ומתרסקת:
אמן תישארי לבד לנצח !
צועק אביתר בנאי אל עבר אהובתו את כל מה שכולנו מרגישים בפרידות שלנו אבל לא מעיזים אפילו ללחוש את זה לעצמנו בלי קול. האם יש מילים קשות ופוצעות מאלו?

לאיזה עוד זמר, מלבד אביתר בנאי , היה את האומץ הלירי לאחל לאהובתו שתהיה לבד לנצח ? זו לא שאלה רטורית, ניתן לכתוב תגובות למטה, אני באמת אשמח לדעת אם יש עוד מישהו כזה.

ואז שוב, הפזמון השני:
מה זה נקרא לא לרצות להיות איתי
מאוד קשה פה כל הלבד הזה, אוי ואבוי ליבניגוד לפזמון הראשון של השיר , אשר בו רק מתלונן אביתר בנאי שלא היה לו טוב כשהייתה אתו, כאן הוא כבר לא מתבייש לצעוק החוצה את האגו הפגיע והשברירי שלו:
מה זה נקרא לא לרצות להיות איתי?הוא מטיח בה ואמנם לא מפיל אותנו בכך למפלים גדולים יותר ממפל ה- " איך שאני שונא אותך ככה " וממפל ה- " אמן תישארי לבד לנצח ", אבל הנהר בהחלט זורם כאן בעוצמה וכמעט והופך את סירת האגו הרעועה שלנו על פיה.

ואז, בפזמון המסכם של השיר " תאטרון רוסי ":

אמצעי אומנותי:

אמן תשארי לבד לנצח. אביתר מאחל לאהובתו שתישאר לבד, מבחינתי זאת הדבר הכי קשה שאפשר לאחל, בנאי מחליט להגזים ולעבות את מילותיו: לנצח. זוהי הגזמה.

סוזנה

מישהו פעם\מילים ולחן: עברי לידר 

מישהו פעם אהב אותי ככה 
לעלות על ספינה לשלושה שבועות 
באמצע הלילה שיכור מרוב אושר 
לקפוץ הוא לא יודע לשחות 

מישהו פעם רצה אותי ככה 

אני הייתי יפה והוא די צעיר 
כתבנו מכתב לא היה בזה פחד 
שהכל אפשרי אם מספיק מנסים 

מישהו פעם אהב אותי ככה 
לכתוב על היד בצבעים לתמיד 
את ראשי התיבות של שמותינו ביחד 
בתוך לב אדמדם עם פרחים 

מישהו פעם רצה אותי ככה 
לא היה לו אכפת מה אומרים אחרים 
ואפילו שלא התאמנו ביחד 
הוא המשיך לנסות ולכתוב לי שירים 

מישהו פעם אהב אותי ככה 
קצת בטירוף וזה היה לי נעים 
מספיק בשביל לא לקום וללכת 
כשמרוב אהבה נולדו הקשיים 
מישהו פעם רצה אותי ככה 
לכתוב לי מכתב של 20 עמודים 
לתאר שם הכל על כשנהיה יחד 
בתיאור מדויק עם פרטים 

מישהו פעם אהב אותי ככה 
כמו שהיום כבר בקושי רואים 
אבל אני הטיפשה לא רציתי לקחת 
את החיים שהציע שרצה להגשים 

מישהו פעם עזב אותי ככה 
עלה על מטוס למקומות רחוקים 
ונשארתי ריקה משותקת מפחד 
שיהיה לי רק טוב ורגוע בפנים 

מישהו פעם אהב אותי ככה 
השמיע לי מוצרט מתקליטים ישנים 
ואני הטיפשה לא הקשבתי ללחן 
כי רציתי לטעום מהכל בחיים

מדוע בחרתי בשיר זה?

אתחיל את תשובתי בציון העובדה שעברי לידר הוא אחד מהאמנים המוערכים עליי ביותר.

עברי לידר הוא יוצר, מלחין ופזמונאי ישראלי.

עברי מוערץ עליי בעיקר בשל האומץ הרב, כידוע הוא הזמר הראשון שהעז לצאת מהארון בפומבי, ופתח צוהר לאנשים נוספים להתגאות במה ומי שהם.

בחרתי דווקא בשיר הזה משום שעברי מצליח בשירו להעביר סיפור מרגש ועוצמתי שסופו נשאר פתוח לקוראים/ למאזינים.

המילים של השיר נגעו בי, עברי מבטא בצורה פשוטה מסר עמוק בצורה מצמררת.

ניתוח השיר:  

בשירו מציג עברי נקודת מבט של אישה הנזכרת באהבה ישנה שכבר אינה חלק מהחיים שלה. לאורך השיר מוצגת בפנינו אהבה חד צדדית של גבר האוהב אישה והיא אינה מחזירה לו אהבה. אותה האהבה מוצגת בפנינו בכל בית בצורה שונה, מוגזמת ועם זאת כה ראויה להערכה. הדוברת מספרת על גבר שהיה מוכן לעשות למענה הכל, עד כדי מוות למענה- לקפוץ מספינה למרות שלא ידע לשחות, להמשיך לנסות למרות שלכל הסובבים היה ברור שהם לא כל כך מתאימים.

בבית החמישי מציגה בפנינו הדוברת את הסיבה שגרמה לה להישאר עם אותו בן הזוג, למרות שברור לכל שאינה אהבה אותו, לפחות לא כמו שהוא אהב אותה. היא נשארה בזוגיות הזאת מטעמי נוחיות, עשה לה נעים שיש מי שרודף, משפיל ומתאמץ אך ורק למענה.

בבית השישי ואילך אנו עדים לשינוי שחל בדוברת השיר- היא מבינה מה היא בעצם הפסידה, אך כשהבינה כבר היה מאוחר מדי. כמו בחיים האמיתיים, מסתובב הגלגל. הדוברת מכנה עצמה טיפשה במספר מקומות כביטוי לכעס שיש לה על עצמה, על הטעיות שעשתה לאורך הדרך, על שלא העריכה את מה שהיה לה, היא התעסקה בטפל במקום להתעסק בעיקר, חשבה מחשבות נאיביות ותמימות על החיים שבחוץ, על מה שיש לחיים להציע לה והיא עוד לא טעמה. 

השיר מבטא פן של אהבה נכזבת.

אמצעי אומנותי :

•חזרה-בשיר קיימת חזרה על המשפט- " מישהו פעם...", מטרת החזרה היא להעצים בפנינו את עצם העובדה שמדובר במשהו שכבר חלף ואינו חלק מחייה של הדוברת, להעמיק את עצם היותה של דוברת השיר בודדה בעקבות הבחירות השגויות שעשתה בחייה.

משפט נוסף שחוזר על עצמו בשיר הוא- "אני הטיפשה", מטרת החזרה הזו היא להביע רגש של הכותבת כלפי עצמה, היא כעוסה ומלאת חרטה. 

יובל ארוש עבודה\אהבת נעורי

אהבת נעורי\שלום חנוך

שיר זה נבחר על ידי משום שהרגשתי חיבור למשמעות שלו,אהבתי את המילים הנמצאות בו,אני רואה את השיר לא רק בתור שיר אהבה אלא בתור שיר שמישהו רוצה משהו מאוד ולא תמיד מקבל אותו.

האהבה בשיר בזה מתבטא בילד אשר אוהב מישהי והיא לא רוצה אותו

מגיש:יובל ארוש

אחד האמצעים הרטוריים הבולט ביותר כבר מקריאת השורה הראשונה של השיר-"הייתי ילד בלילות עצוב..." – הוא העובדה שמדובר בסיפור אישי של כותב השיר. פתיחת שיר במשפט אישי ואמתי אשר מתאר את מצב הכותב, מהווה כניסה לדלת נפשו של הכותב- אותו ילד עצוב אשר בא לספר לנו את סיפורו.
השימוש במילה "ילד" לכשעצמו מעורר בנו תחושת אמפתיה, שכן אבולוציוניות בני האדם מתוכנתים להרגיש רגשות אהבה, רחמים ואף סלחנות כלפי ילדים. כל שכן כאשר מדובר בילד עצוב.
אמצעי זה בא לידי ביטוי לאורך כל השיר, אשר מגולל באוזננו דרך מילים עדינות ופשוטות את סיפור אהבתו של ילד מתבגר.

אמצעי נוסף הוא ניגודיות. לאורך כל השיר מתאר הכותב כיצד המרחק, הן הפיזי הן הנפשי, מאהובתו מורגש בכל רגע ורגע.

"מסתכל איך את רוקדת 
מסתובבת ונצמדת 
רק אני צופה מהצד"
מחד אהובת ליבו רוקדת ומסתובבת, כלומר נמצאת במרכז ההתרחשות ללא כל עניין במתרחש בשוליים, היא אקטיבית ופעילה. לעומתה, נמצא הכותב בצד, צופה ולא עושה פעולה ממשית. פסיבי לחלוטין.

"אני נשאר ואת עוזבת 
רחוקה לא מתקרבת"
כאן ניגודיות המרחק היא יותר פיזית- האהובה נוסעת למקום מסוים, עוזבת (גם כאן היא האקטיבית, היא שנוסעת מרחק ופותחת פער) ומנגד, הילד העצוב נשאר נטוע במקומו.
בשורה השנייה ישנה התייחסות לאהובה בלבד, מרחקה מונע ממנה להתקרב.
אין אנו יודעים אם מרחקה הפיזי הוא שמהווה בעיה או שמא המרחק הנפשי. כך או כך, נשאר הכותב לבדו, ללא אהובתו וללא יכולת לצמצם את הפער ביניהם.
בנוסף לכל אלה, הניגוד העיקרי בשיר, בעיניי הוא העובדה שהכותב מרגיש רגשות אהבה עזים כל כך אל האהובה אך שומר אותם בבטנו.

"לא נתתי לאיש לדעת 
את היית אהבת נעורי"
לא פעם אהבה מתוארת כרגש חזק ועוצמתי אשר מורגש מקצה האצבעות ברגליים ועד לאחרונת השערות שבראש. מעין גל ענק אשר ניצח את שובר הגלים ועשה את דרכו אל החוף, סוחף אתו אוצרות מין הים.
כזו היא האהבה- לא צפויה, מטלטלת, סוחפת אך גם שוטפת, עוטפת ומעניקה.
לחוש אהבה כה גדולה לאדם לרוב מלווה בצורך לשתף ולספר על הרגשות הנעימים האלו, אך בשירנו הכותב מעדיף לשמור את עוצמת התחושות שלו- לעצמו.
וזה, על פי ראות עיניי, הניגוד המשמעותי והיפה ביותר בשיר.

אהבת נעורי 
שלום חנוך 

הייתי ילד בלילות עצוב 
משוטט לבד 
לא נתתי לאיש לדעת 
את היית אהבת נעורי 

הייתי ילד בימים חולם 
מנגן ושר 
מדמה לי שאת שומעת 
את השיר הראשון בחיי 

מסתכל איך את רוקדת 
מסתובבת ונצמדת 
רק אני צופה מהצד 
אני נשאר ואת עוזבת 
רחוקה לא מתקרבת 
זיכרון שעולה בי שוב 
פרדס רטוב יללת התנים ואת 
שהיית אהבת נעורי 

ולא הייתי איתך כמעט 
כל כך מעט ואמרת לי שאת נוסעת 
ואולי לא אראה אותך שוב 

הייתי ילד בלילות עצוב 
משוטט לבד 
לא נתתי לאיש לדעת 

את היית אהבת נעורי 

מתנאל

תביני\אורי שכיב

יום אחד עובר בקושי 
יום אחד עובר לאט 
יום אחד עובר בלי שאף אחד לא שם לב שעזבת 
יום אחד מספיק להיות בלעדייך כדי להבין 
את האחת 
כמה ימים יעברו עד שעשית טעות שהלכת .

תביני 
תביני ששכחתי 
איך לאהוב בכל כוחי 
כי כשהלכת אני הקשתי את ליבי 
תביני 
תביני שחיכיתי 
עד שכבר עייפה נפשי 
עד שבאתי ומצאתי את החצי השני .

אך הזמן עבר מאותה אהבה ישנה 
זאת שכבר נראה לי נשכחה מראשך 
המשכתי הלאה התאהבתי שוב וכשאני נזכר עולה לי חיוך .

תביני 
תביני ששכחתי 
איך לאהוב בכל כוחי 
כי כשהלכת אני הקשתי את ליבי 
תביני 
תביני שחיכיתי 
עד שכבר עייפה נפשי 
עד שבאתי ומצאתי את החצי השני.


אמצעיים אומנותיים

•האמצעי האמנותי בשיר הוא מטאפורה "כי כשהלכת אני הקשיתי את לבי" הדובר מדגיש את אהבתו ואומר שהוא שכח לאהוב בלעדיה, ושהוא עייף כבר וחש געגועים ושהיא החצי המשלים שלו אך שהזמן חולף הוא מוסיף ואומר כי שכח את האהבה הישנה שלו והמשיך הלאה.

מדוע בחרתי בשיר?

•בחרתי בשיר זה משום שאהבתי אותו יש בו סגנוניות המילים יפות וספרותיות אני אוהב את הנימה בה הזמר שר בנוסף השיר מעביר מסר שקורא הרבה בין אהבות השיר מרגש ואף יכול לקרב בין אנשים ולמצוא אהבות חדשות.

איזה פן בנושא האהבה הוא מבטא?

•הדובר מבטא את השיר בכאב ובעצב לבו וברוב בתיו של השיר מתאר את אהבתו הנכזבת מפרט על כך ששכח לאהוב ומדוכא  "תביני שחיכיתי עד שעייפה נפשי".

ניתוח השיר

•בית ראשון-בבית הראשון מתאר הכותב את תקופת הזמן שזזה לאט "יום אחד עובר בקושי יום אחד עובר לאט" ואת עזיבתו של אהובתו.

•בית שני-בבית השני הכותב מספר שהוא שכח לאהוב ,נפשו התאבנה ולבו התקשה הוא אומר שהוא חיכה ונשאר מאוהב עד שכבר עייף ממנה.

•בית שלישי-בבית השלישי והאחרון מדגיש הכותב כי סיים אם האהבה הישנה לו המשיך הלאה והתאהב שנית.

טלי.י

אהבת חינם
אתניקס
מילים ולחן: זאב נחמה

בוא הרם את ראשך פקח עיניים מולך בני אדם עם 

מחכים שתלך אל השביל שמוביל לשמחה 

השמחה עצובה מתרחקת כשיש בנו זעם 

מה נשאר פקח עיניים ללכת בדרך שלך - קח איתך אהבה 

אולי תהיה האחד שיוביל ויפתח לנו שער 

דרכו נכנס חלולים נתמלא בשמחה ללא צער 

ויחד איתך נלך אל מקום אחר 

שביל אבן עולה השמש עולה ויחד איתך נעלה 

נבוא בשלום זאת הדרך היחידה 

יגיע היום בו נדע שאפשר לחיות אחרת 

בלי מלחמת דתות בלי גדרות ודגלים 

בלי שנאות ישנות עם גיטרה צרודה 

שתנגן ותנגן ותנגן לנו עוד שיר אהבה 

כשתרים את ראשך תגלה שאנחנו כמו רוח 

לוחשים מלטפים ופתאום גם אנחנו סופה 

חלולים רוב הזמן והולכים על הצד הבטוח 

שבטוח יוביל את כולנו לקחת תרופה - שתביא אהבה 

אם תמצא את השער כולנו נלך אחריך 

לא נשאר חלולים כי גם לנו יש לב שיודע 

לתת אהבת חינם בלי לרצות דבר 

שביל אבן עולה ימים חדשים חיינו מספיק במדבר

בחירת השיר:

בחרתי בשיר הזה מכיוון שהוא שונה מכל שירי האהבה שאני מכירה. ברובם האהבה היא אהבה כלפי אישה, גבר, אמא... בשיר הזה האהבה מתבטאת בתקווה, בשלום ובאהבה כלפי כל. הייחודיות של השיר והאופטימיות שבו גרמו לי לבחור בו. 

ניתוח השיר

השיר מבטא את האהבה בצורה של תקווה ושל רצון לשלום. הדובר בשיר שואף לאהבה בין כולם, אהבה שתמנע מלחמות ושתשכין שלום. בבית הראשון, האהבה משמשת ככלי במסע אל השמחה, אל השלווה.

בפזמון, הדובר כאילו מנסה לשכנע את הקוראים שרק אם נפגין אחד כלפי השני יחס חם ואוהב, נמצא את הדרך לשלום ולשמחה. ואז לא יהיו מלחמות ושנאות, אלא רק שיר אהבה.

בבית האחרון, הדובר כאילו נותן תקווה ואומר שאם נסתכל מסביב נראה שכולם רוצים להשיג שלום ואהבה אבל פוחדים להעז ולכן מעדיפים ללכת בדרך הבטוחה "חלולים רוב הזמן והולכים על הצד הבטוח". הוא אומר שאם מישהו אחד יעז להיפתח, כולם יפתחו כי הרי אנחנו לא עשויים מאבן וכי אנחנו מסוגלים לתת מבלי לדרוש החזר. בבית זה, האהבה הופכת למטרה, לדבר שקשה להשיג ורק אם מישהו יעז, אז כולם יפתחו וילכו אחריו.

     אמצעים אומנותיים

האוקסימורון:

האוקסימורון בשיר הוא " השמחה עצובה" .

מטרתו היא להדגיש עד כמה חסרה לנו השמחה ושאנחנו צריכים למצוא את הדרך אליה.

האוקסימורון יוצר משמעות שונה לשמחה שנתפסת כדבר חיובי, והופך אותה לעצובה במקרים מסוימים למשל כאשר אנחנו כועסים. "השמחה עצובה מתרחקת כשיש בנו זעם" .

הוא מעצים את המסר שהדובר רוצה להעביר, שאנחנו זקוקים לאהבה כדי למצוא את השמחה ולמנוע ממנה להיות עצובה. 

טלי .י