יום רביעי, 4 בפברואר 2015

דניאל ארונוביץ


הנני כאן/ יהורם גאון
אני הולך אלייך כל ימיי
אני הולך אלייך מסונוור
האבנים פוצעות את כפותיי
אבל אני איני מרגיש דבר
אני חוזר מארץ לא זרועה
מושיט ידי ללטוף את שיערך
הנני כאן , אך כמו יונה פצועה
אני נופל תמיד מול שערך

הנני כאן כמו ציפורים חגות
הנני כאן מביט מן הגגות
הנני כאן כמו אבן בגדר
כמו סלע כמו באר
אני האיש אשר תמיד חוזר

אני חוזר באלף גלגולים
אני נזיר בן מלך וקבצן
ובלילות לבכות על שועלים
אני חולם וער בך בו בזמן
אני רואה אותך הרחוקה
כמו נסיכה שבוייה במגדלים
בין סורגים יושבת ומחכה ,
אלוהים, האלוהים גדולים

הנני כאן כמו ציפורים חגות
הנני כאן מביט מן הגגות
הנני כאן כמו אבן בגדר
כמו סלע כמו באר
אני האיש אשר תמיד חוזר

ואת חיכית כמו האבנים
וכמו הבור בהלך במדבר
זריחות רבות נשקו אותך פנים
שקיעות כבדות נשקו אותך צוואר
כך ראיתיך יושבת ומצפה
ובעיניך אור ועצב רב
כך לקחתיך איתי אל החופה
את היחפה עם כתר של זהב

הנני כאן …
ניתוח השיר:
 " הנני כאן " ידוע גם כשיר אהבה למדינת ישראל או ירושלים. אני לא שולל את זה אך מבחינתי, מאחר ובשיר מופיעה האישה אשר מחכה לאהוב שלה, אז זהו שיר על האישה אשר מחכה לאהוב שלה.
יהורם גאון , בשיר " הנני כאן " מייצג את דמותו של האוהב עד אין קץ, אשר הולך שולל אל אהובתו ולא מרגיש את גופו מרוב אהבתו אליה.
הבית הראשון של השיר :
אני הולך אלייך כל ימיי
אני הולך אלייך מסונוור
האבנים פוצעות את כפותיי
אבל אני איני מרגיש דבר
האהוב שר לה מתוך הערצה עיוורת ,הוא נפצע אך הוא לא מרגיש דבר כי האהבה שהוא מרגיש כלפיה יותר חזקה מזה.
הבית השני של השיר:
אני רואה אותך הרחוקה
כמו נסיכה שבוייה במגדלים
בין סורגים יושבת ומחכה
אלוהים, האלוהים גדולים
 האישה מחכה בפאסיביות לגבר שיציל אותה. כאן, בדמיונו המופרך, רואה הגיבור (האיש האוהב) את אהובתו כנסיכה המחכה שישחרר אותה מהמגדל בו היא כלואה. הבית השני של השיר לא רק מחזק את העובדה שהיא מחכה לאהוב ליבה, אלא גם מוסיף את העובדה שהיא עצובה. כלומר: הגיבור לא רק חוזר ומציל את האישה מהמגדלים המסורגים, אלא גם מעצמה, מדיכאונה שלה(אישה השבויה בין סורגים אשר מחכה לאחד שיציל אותה נמצאת בדיכאון עד שהיא לא רואה אותו.)
הבית השלישי של השיר:
כך ראיתיך יושבת ומצפה
ובעיניך אור ועצב רב
כך לקחתיך איתי אל החופה
את היחפה עם כתר של זהב
במקום לרכב עם אהובתו אל השקיעה, הולך איתה יהורם גאון אל החופה, אל השקיעה של חייה. ובכך מנציח את אהבתם ,וגם את הרעיון  של השיר: האישה תלויה בגבר אשר מציל אותה בעזרת הטבעת ובחיים משותפים לעד.

האמצעי האומנותי הוא שהכותב יודע איך לגשת ולדבר עם האהובה  הוא אפילו מתחנף אליה כדי שימצא חן בעיניה  הוא מתייחס אליה כנסיכה כמו שכל אישה הייתה רוצה להרגיש.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה