אהבת
נעורי\שלום חנוך
שיר זה נבחר על ידי משום שהרגשתי
חיבור למשמעות שלו,אהבתי את המילים הנמצאות בו,אני רואה את השיר לא רק בתור שיר
אהבה אלא בתור שיר שמישהו רוצה משהו מאוד ולא תמיד מקבל אותו.
האהבה בשיר בזה מתבטא בילד אשר אוהב
מישהי והיא לא רוצה אותו
מגיש:יובל ארוש
אחד האמצעים הרטוריים הבולט ביותר
כבר מקריאת השורה הראשונה של השיר-"הייתי ילד בלילות
עצוב..." – הוא
העובדה שמדובר בסיפור
אישי של
כותב השיר. פתיחת שיר במשפט אישי ואמתי אשר מתאר את מצב הכותב, מהווה כניסה לדלת
נפשו של הכותב- אותו ילד עצוב אשר בא לספר לנו את סיפורו.
השימוש במילה "ילד" לכשעצמו מעורר בנו תחושת אמפתיה, שכן אבולוציוניות בני האדם מתוכנתים להרגיש רגשות אהבה, רחמים ואף סלחנות כלפי ילדים. כל שכן כאשר מדובר בילד עצוב.
אמצעי זה בא לידי ביטוי לאורך כל השיר, אשר מגולל באוזננו דרך מילים עדינות ופשוטות את סיפור אהבתו של ילד מתבגר.
השימוש במילה "ילד" לכשעצמו מעורר בנו תחושת אמפתיה, שכן אבולוציוניות בני האדם מתוכנתים להרגיש רגשות אהבה, רחמים ואף סלחנות כלפי ילדים. כל שכן כאשר מדובר בילד עצוב.
אמצעי זה בא לידי ביטוי לאורך כל השיר, אשר מגולל באוזננו דרך מילים עדינות ופשוטות את סיפור אהבתו של ילד מתבגר.
אמצעי נוסף הוא ניגודיות.
לאורך כל השיר מתאר הכותב כיצד
המרחק, הן הפיזי הן הנפשי, מאהובתו מורגש בכל רגע ורגע.
"מסתכל
איך את רוקדת
מסתובבת ונצמדת
רק אני צופה מהצד"
מחד אהובת ליבו רוקדת ומסתובבת, כלומר נמצאת במרכז ההתרחשות ללא כל עניין במתרחש בשוליים, היא אקטיבית ופעילה. לעומתה, נמצא הכותב בצד, צופה ולא עושה פעולה ממשית. פסיבי לחלוטין.
מסתובבת ונצמדת
רק אני צופה מהצד"
מחד אהובת ליבו רוקדת ומסתובבת, כלומר נמצאת במרכז ההתרחשות ללא כל עניין במתרחש בשוליים, היא אקטיבית ופעילה. לעומתה, נמצא הכותב בצד, צופה ולא עושה פעולה ממשית. פסיבי לחלוטין.
"אני
נשאר ואת עוזבת
רחוקה לא מתקרבת"
כאן ניגודיות המרחק היא יותר פיזית- האהובה נוסעת למקום מסוים, עוזבת (גם כאן היא האקטיבית, היא שנוסעת מרחק ופותחת פער) ומנגד, הילד העצוב נשאר נטוע במקומו.
בשורה השנייה ישנה התייחסות לאהובה בלבד, מרחקה מונע ממנה להתקרב.
אין אנו יודעים אם מרחקה הפיזי הוא שמהווה בעיה או שמא המרחק הנפשי. כך או כך, נשאר הכותב לבדו, ללא אהובתו וללא יכולת לצמצם את הפער ביניהם.
בנוסף לכל אלה, הניגוד העיקרי בשיר, בעיניי הוא העובדה שהכותב מרגיש רגשות אהבה עזים כל כך אל האהובה אך שומר אותם בבטנו.
רחוקה לא מתקרבת"
כאן ניגודיות המרחק היא יותר פיזית- האהובה נוסעת למקום מסוים, עוזבת (גם כאן היא האקטיבית, היא שנוסעת מרחק ופותחת פער) ומנגד, הילד העצוב נשאר נטוע במקומו.
בשורה השנייה ישנה התייחסות לאהובה בלבד, מרחקה מונע ממנה להתקרב.
אין אנו יודעים אם מרחקה הפיזי הוא שמהווה בעיה או שמא המרחק הנפשי. כך או כך, נשאר הכותב לבדו, ללא אהובתו וללא יכולת לצמצם את הפער ביניהם.
בנוסף לכל אלה, הניגוד העיקרי בשיר, בעיניי הוא העובדה שהכותב מרגיש רגשות אהבה עזים כל כך אל האהובה אך שומר אותם בבטנו.
"לא
נתתי לאיש לדעת
את היית אהבת נעורי"
לא פעם אהבה מתוארת כרגש חזק ועוצמתי אשר מורגש מקצה האצבעות ברגליים ועד לאחרונת השערות שבראש. מעין גל ענק אשר ניצח את שובר הגלים ועשה את דרכו אל החוף, סוחף אתו אוצרות מין הים.
כזו היא האהבה- לא צפויה, מטלטלת, סוחפת אך גם שוטפת, עוטפת ומעניקה.
לחוש אהבה כה גדולה לאדם לרוב מלווה בצורך לשתף ולספר על הרגשות הנעימים האלו, אך בשירנו הכותב מעדיף לשמור את עוצמת התחושות שלו- לעצמו.
וזה, על פי ראות עיניי, הניגוד המשמעותי והיפה ביותר בשיר.
את היית אהבת נעורי"
לא פעם אהבה מתוארת כרגש חזק ועוצמתי אשר מורגש מקצה האצבעות ברגליים ועד לאחרונת השערות שבראש. מעין גל ענק אשר ניצח את שובר הגלים ועשה את דרכו אל החוף, סוחף אתו אוצרות מין הים.
כזו היא האהבה- לא צפויה, מטלטלת, סוחפת אך גם שוטפת, עוטפת ומעניקה.
לחוש אהבה כה גדולה לאדם לרוב מלווה בצורך לשתף ולספר על הרגשות הנעימים האלו, אך בשירנו הכותב מעדיף לשמור את עוצמת התחושות שלו- לעצמו.
וזה, על פי ראות עיניי, הניגוד המשמעותי והיפה ביותר בשיר.
אהבת נעורי
שלום חנוך
הייתי ילד בלילות עצוב
משוטט לבד
לא נתתי לאיש לדעת
את היית אהבת נעורי
הייתי ילד בימים חולם
מנגן ושר
מדמה לי שאת שומעת
את השיר הראשון בחיי
מסתכל איך את רוקדת
מסתובבת ונצמדת
רק אני צופה מהצד
אני נשאר ואת עוזבת
רחוקה לא מתקרבת
זיכרון שעולה בי שוב
פרדס רטוב יללת התנים ואת
שהיית אהבת נעורי
ולא הייתי איתך כמעט
כל כך מעט ואמרת לי שאת נוסעת
ואולי לא אראה אותך שוב
הייתי ילד בלילות עצוב
משוטט לבד
לא נתתי לאיש לדעת
שלום חנוך
הייתי ילד בלילות עצוב
משוטט לבד
לא נתתי לאיש לדעת
את היית אהבת נעורי
הייתי ילד בימים חולם
מנגן ושר
מדמה לי שאת שומעת
את השיר הראשון בחיי
מסתכל איך את רוקדת
מסתובבת ונצמדת
רק אני צופה מהצד
אני נשאר ואת עוזבת
רחוקה לא מתקרבת
זיכרון שעולה בי שוב
פרדס רטוב יללת התנים ואת
שהיית אהבת נעורי
ולא הייתי איתך כמעט
כל כך מעט ואמרת לי שאת נוסעת
ואולי לא אראה אותך שוב
הייתי ילד בלילות עצוב
משוטט לבד
לא נתתי לאיש לדעת
את היית אהבת נעורי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה